השבוע נכנסתי לאתר האינטרנט של המכון. בעמוד הבית יש, כרגיל, שלושה מאמרים על אירועים שאירעו לאחרונה במכון: הראשון, על בימת מנדל בנושא טקסים בצה״ל, השני, על תכנית חלוץ למנהיגי תנועות הנוער בישראל, והשלישי, על קבלת העמיתים החדשים לתכנית מנדל לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך.
ניסיתי לקרוא דרך עיניו של קורא חיצוני, שאינו מכיר את המכון, ועלו בי המחשבות האלה:
א. ואו!
ב. מה זה המכון הזה? שמעתי פעם על בית הספר למנהיגות חינוכית, אבל צבא? דוקטורנטים? תנועות נוער? כולם במכון אחד? מה משותף לכל אלה?
ואגב, לא מדובר בצירוף מקרים. גם לוּ נכנס לפני חודש, היה אותו קורא נתקל במגוון מרשים אחר: תכניות לפיתוח מנהיגות חינוכית בקהילה החרדית, דיונים על עמיוּת יהודית, ועוד.
אז מה באמת משותף לכל אלה?
לדעתי, דבר אחד: מנהיגות לשם שמים.
ומהי מנהיגות לשם שמים? את הביטוי אולי אני המצאתי, אבל לא את המושג.
המושג הוא מעין שאִילה מהמושג התלמודי ״מחלוקת לשם שמים״ – מחלוקת שמטרתה אינה לנצח את האחר בוויכוח אלא לחתור יחד אתו אל האמת.
מהי אפוא מנהיגות לשם שמים? זו מנהיגות שמטרתה אינה להפעיל כוח על האחר אלא לחתור יחד אתו אל הטוב.
על פי המשנה במסכת אבות (פרק ה' משנה יז), האנטיתזה ל"מחלוקת לשם שמים" היא הוויכוח המתואר בפרשת השבוע של השבוע הבא, של קורח ועדתו. על פי הפרשנות הזו, כל מה שעניין את קורח היה השאלה למי יש יותר כוח? למה משה הבוס ולא אני?
במכון מנדל למנהיגות, השאלות המעסיקות אותנו אינן "איך לצבור כוח" או "איך להתקדם במירוץ העכברים לתפקיד בכיר זה או אחר", אלא "לאיזה טוב אני חותר וכיצד אפשר לתרגם את החזון הזה למציאות"
הגישה הזו, של מנהיגות לשם שמים, היא-היא המכנה המשותף לכל תכניות המכון, וּמקורה בהשקפת העולם של מייסדיו.
יש כאלה שמודדים בדולרים את תרומתם של מר מנדל וּמשפחתו לחינוך בישראל. וּבמונחים האלו אין ספק שהוא בין התורמים הגדולים ביותר. הסכום הכולל מגיע למאות מיליוני דולרים.
אבל, לדעתי, ונראֶה לי שגם לדעתו, התרומה האמיתית של מר מנדל לישראל אינה נמדדת בדולרים, ואפילו לא במספר התכניות או הבניינים הנושאים את שמו ושמות אֵחיו.
המדד הרלוונטי היחיד מבחינתו הוא: "כמה טוב אנחנו עושים בעולם? והאם נוכל יותר?"
התכניות והמוסדות, כולל מכון מנדל למנהיגות, הם אמצעי ולא תכלית. התכלית היא מדינת ישראל צודקת יותר ונאמנה יותר לְעַרַכֵיָה היהודיים והַהוֹמָנִיסְטִיים – מדינת ישראל שכל אזרחיה חיים בה בכבוד.
בוגרים יקרים,
איש חכם אחד אמר פעם: הסוד טמון באנשים, או באנגלית:
it's all about who
ברוח המנהיגות לשם שמים הייתי מוסיף:
it's all about who, but it's not all about you
או בעברית: "הסוד טמון באנשים, אבל לא בך באופן אישי"
אתם אנשים מרשימים, אחד אחד. ואת זה אני אומר באחריות, מתוך היכרות אישית. אבל הצלחתכם, והצלחתנו, לא תימדד בכמה רחוק תגיעו באופן אישי. היא תימדד בכמה טוב תעשו בדרך.
אני יודע שתצליחו, אז אין צורך לאחל לכם הצלחה.
אאחל לכם רק שהדרך תהיה מפתיעה ומעוררת השראה.
מדברי הברכה שנשא ד"ר אלי גוטליב בטקס הסיום של תכניות המכון שנערך במוזיאון ארצות המקרא ב-10 ביוני 2014