30.1.14

על ברכת "ברוך הטוב ומטיב" ועל זרימה

על-פי ההלכה, כאשר אדם חווה אירוע משמח – בגד חדש, פגישה עם חבר שלא ראה זמן רב וכדומה – עליו לברך "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". כשהשמחה אינה אישית אלא משותפת לו ולאחרים, יש לברך ברכה אחרת. כפי שכתוב במסכת ברכות נט: "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חברו אומר ברוך הטוב והמטיב".

כדי שתבינו למה עליי לברך הערב "ברוך הטוב והמטיב", צריך להבין שמחה מהי. כאן רצוני להזכיר מונח שטבע אחד החוקרים הבולטים של האושר בעשורים האחרונים, פרופ' מיכאל ציקסנטמהיי, והוא המונח flow  - זרימה. לדבריו, ברגעים השמחים ביותר שלנו אנחנו חווים flow. ומהו flow? הוא מסביר:

"להיות מרוכז לגמרי בפעולה לשמה. האגו נמס. הזמן טס. כל פעולה, תנועה ומחשבה נובעת באופן בלתי נמנע מקודמתה, כמו לנגן ג'ז. כל כולך מעורב, ואתה מפעיל את כישוריך במלואם."

אתמול ישבתי יום שלם עם הוועדה האקדמית המייעצת של מכון מנדל למנהיגות ודנו בתפקידו של המכון בחברה הישראלית. אחד החברים בוועדה, ד"ר מאיר בוזגלו, הציע שנשאל את עצמנו לא רק מהן הבעיות בחברה ומה יש לנו להציע, אלא גם שאלה אחרת: באיזו מידה אנו מנצלים את ההזדמנויות שיש לנו?

וכאן המקור לשמחתי. נפלה בחלקנו – בחלקו של כל מי שיושב כאן וכל מי שעובד ולומד כאן – הזדמנות אדירה לחיות ולהדגים חיים משותפים, לבנות כאן במכון מנדל למנהיגות בית מדרש שאפשר לקיים בו מחלוקת לשם 
שמים על עתידנו המשותף.

כשיושבי הקרנות מטיפים לפילוג ולשנאה, אנו, יושבי בית המדרש, בוחרים בדרך אחרת, על-פי פרשת השבוע שלנו, דרך של "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת".
  
כן, אנחנו מיעוט. אבל אנחנו מיעוט שמשנה אט-אט את החברה הישראלית.

אני שמח אפוא לא מפני שהצלחנו או הגשמנו את החזון שלנו, אלא מפני שאנו מרוכזים לגמרי בפעולה לשמה ואנו מפעילים את כישורינו במלואם.

אני מאחל לנו ערב מלמד ומברך יחד אתכם: ברוך הטוב והמטיב

מדברי הברכה שנשא ד"ר אלי גוטליב בפתיחת כנס "בימת מנדל" שעסק בצמיחתה של מנהיגות חברתית בקהילה החרדית.